אודותנו


למפת מיומנויות הלימוד הנרכשות במסגרת התכנית  
 
למחקרים על השיטה

 

 "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי)

שיטת אשכולות היא שיטה לאימון ולפיתוח מיומנויות חשיבה וכישורי חיים. בבסיס שיטת אשכולות עומדת האמונה, שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא באמצעות חוויה חזקה ואוטנטית שמשאירה טעם של עוד. חווית המשחק עונה להגדרה זו בדיוק - היא מהנה, סוחפת ומרתקת ולכן מעוררת מוטיבציה חזקה. חשוב לא פחות: חוויית המשחק מייצרת קרקע פורייה לאימון ותרגול של מיומנויות החשיבה וכישורי החיים. דבריו של אפלטון מתמצתים היטב את הרעיון: 'לא מתוך כפיה ילמד הנוער אלא מתוך משחק'.

 

מטרות השיטה

פיתוח מודעות - המודעות לתהליכי חשיבה היא חיונית לצמיחה אישית בכל תחומי החיים. שיטת אשכולות מדגישה את הצורך בחשיבה רפלקטיבית ומודעת, הבוחנת את תהליכי החשיבה ומאפשרת לתלמידים להתקדם בהתמדה.
 

הקניית מיומנויות חשיבה - בעידן המידע נודעת חשיבות מכרעת למיומנויות חשיבה יסודיות. שיטת אשכולות מקנה קשת מגוונת של מיומנויות: אסטרטגיות לפתרון בעיות, מודלים לקבלת החלטות, תהליכים של חקר וניהול מידע, חשיבה לוגית ומתמטית, כישורים מילוליים ועוד.


חיזוק כישורי החיים - החוויה המשחקית מהווה כלי סימולטיבי רב עצמה לחיזוק האינטליגנציה הרגשית והחברתית. היא מחייבת התמודדות עם מצבים של שיתוף פעולה ותחרות, ניצחון והפסד, כשלון והצלחה, ומחזקת את היכולת לנהל רגשות, לדחות סיפוקים ולגלות כוח רצון, התמדה ומשמעת עצמית. כך נוצרת קרקע פורייה לדיון ולהבנה מעמיקה של תהליכים רגשיים וחברתיים.


קישור והעברה בין תחומיים - היכולת לבצע העברה בין תחומית נחשבת בעיני חוקרים רבים לאחת ממיומנויות הלמידה החשובות ביותר.
שיטת הלימוד הייחודית של אשכולות חשיבה יוצרת בסיס מארגן לכל תחומי החיים. באמצעות השיטה, התלמידים מפתחים את יכולתם למצוא קשרים בין תחומים שונים ומגוונים של החשיבה והפעילות האנושית, וכך לבצע העברה בין תחומית.


 

ביסוס תיאורטי

שיטת אשכולות נשענת על יסודות תיאורטיים מוצקים. היא שואבת מרעיונותיהם וממחקריהם של הוגים וחוקרים מודרניים;

לצפייה בסרטון הרחבה על התיאוריות על התיאוריות ומחקרים לחץ כאן


הפילוסוף ג'ון דיואי, שהכיר בצורך להפוך את החינוך לדמוקרטי יותר, כבר בתחילת המאה העשרים.
במסגרת משנתו בדבר "הגישה הקונסטרוקטיביסטית", טען דיואי שיש להעמיד את הילד במרכז התהליך החינוכי, ולאפשר לו ללמוד מניסיונו ולא רק באופן תיאורטי. הוא ראה במשחקים אמצעי חינוכי מצוין להשגת המטרה הזו;


הפרופסור ראובן פוירשטיין, אשר הגה את השיטה החינוכית המצליחה "העשרה אינסטרומנטלית" ואת מושג "הלימוד המתווך". בשיטתו מדגיש פוירשטיין את מרכזיותה של הוראת תהליכים (לעומת הוראת תוכן) באמצעות סביבה מתווכת, תפיסה שאומצה ויושמה גם בשיטת אשכולות;
 

הפרופסור הווארד גארדנר, אשר ניסח את תיאוריית האינטליגנציות המרובות. התיאוריה עוסקת בשונות הגדולה שקיימת בכישורים האישיים ובסגנונות הלמידה, וכתוצאה מכך – בסגנון ההוראה הגמיש שנדרש כדי לפנות בהצלחה לכל התלמידים;
 

הפרופסור דייויד פרקינס, שמדגיש בעבודתו את הצורך בהוראת תהליכי חשיבה ומדגיש במיוחד תהליכים שקשורים בהבנה ובהעברה - מושגים מרכזיים גם בשיטת אשכולות;
 

והפרופסור רוברט סטרנברג, שמחקריו עוסקים בין היתר ב"אינטליגנציות מצליחות", כלומר בביטויים המעשיים והישומיים של אינטליגנציה, בחיים האמיתיים.


 

מתודולוגיה ואמצעים

תהליך הלימוד היסודי בשיטת אשכולות הוא פשוט ורב עצמה. תחילת התהליך בחווית המשחק של הילדים, סופו ברכישת מיומנויות ותובנות מועילות לחיים האמיתיים, ובניהם נמצאת שיטת אשכולות.

דילמה
רפלקציה
בעיה
 ניהול משאבים
החלטה
מכנה משותף
תכנון וביצוע


לימוד מכשלונות בשיטת המראות
שיתוף פעולה בשיטת הציפורים
שיטת הבלש לפתרון בעיות
שיטת הרמזור לקבלת החלטות
בחירה בין אפשרויות בשיטת עץ החשיבה
שיטת השרשרת לניהול המערכת



גישור ופתרון סכסוכים
כישורי שפה
בעיות בחשבון
יחסים בין -אישיים
 פרוייקטים קבוצתיים
מניעת אלימות
יישום בחיים

 
בשלב הראשון, התלמידים לומדים אחד מתוך עשרות משחקי החשיבה המשמשים בתוכנית, ומשחקים בו בצוותים. בסיוע המנחה, הם רוכשים "ארגז כלים" של אסטרטגיות משחק ומושגי חשיבה שמסייעים להם לשפר את   כישורי המשחק שלהם.

 

בשלב השני, המנחה והתלמידים מסכמים את ההתנסות שלהם לידיי מודל של חשיבה . המודל עשוי להתייחס לתהליכים קוגניטיביים שפועלים בזמן המשחק (לדוגמא, התמודדות עם בעיה או קבלת החלטה), או לתהליכים רגשיים וחברתיים (לדוגמא, הכרה בשגיאה או עבודה שיתופית בקבוצה).

 

 


בשלב השלישי, המנחה והתלמידים נעזרים במודל שגיבשו כבסיס לדיון במצבים שלקוחים מהחיים האמיתיים. כך התלמידים מצליחים ליישם את הידע שרכשו בחייהם – בלימודים, בעבודה, בעולמם הפנימי ובחייהם המשפחתיים והחברתיים.